גמרא רבא אמר ה"ט דב"ש שלא יהו בנ"י כהפקר. זה הלשון מצינו לב"ש עצמן ביבמות בר"פ ב"ש במשנה לענין אחר:
קריאה במקור
רש"ש על קידושין · דף 12a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם דתניא פרוטה שא"ח אחד מח' כו' שש מעה כסף דינר כו'. והא דלא מפרש נמי שיעור דינר שהוא א' מכ"ה בדינר זהב כמו דמפרש בברייתא דר"פ הזהב ע"ש בתד"ה אחד משמונה. הוא משום דהאי תנא ס"ל דכספא טיבעא ודהבא פירא:
שם א"ל בין דידי ובין רבין אליבא דת"ק כו'. מוכח דרשב"ג ות"ק פליגי בשיעור פרוטה. ולכן תמיהני על לשון התוס' שם שכ' הא דתניא פרוטה אחד מו' באיסר דזול איסרי כו':
רש"י ד"ה דומיא דיעוד. הרי את מיועדת לי במה שיש לי עליך. הוא כריב"י לקמן (יט) וא"כ אינו מקדשה בדינר. וע"כ הכא אזלא אליבא דחכמים דמעות הראשונות לקידושין ניתנו:
רש"י ד"ה יותר מאלפים. משנה זו כו'. עמש"כ בשבת (פג ב):
רש"י ד"ה הא בקידושי ודאי. שמאחר שקידש בש"פ במקומם כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ddda00d6bdd1f6f2432a900922f7b757518fece5c6c2ed1632977f390bef655c