גמרא ורי"ס מאשת איש הוה ממזר. לכאורה קשה מהא דסנהדרין שהזכרתי לעיל. וע"כ צ"ל דר"נ סבר דמתניתין דהתם פליגא עלה דברייתא אליבא דר"י בזה וכמש"כ התוס' ביבמות (י) בד"ה לר"י דלא סבר לה הש"ס כברייתא דהתם כו' ע"ש. ולפלא בעיני שלא הביאו ראיה מדהכא:
קריאה במקור
רש"ש על קידושין · דף 74b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם אבל גר עמוני ומואבי דא"ר לבא בקהל לא. נסתפקתי אי דוקא קאמר עמוני ומואבי דאיסור איסור עולם דומיא דממזר אבל מצרי ואדומי ראשון ושני לא או ל"ד ומילתא פסיקתא נקיט. ועוד נסתפקתי אי מותר ממזר בעמונית ומואבית דאולי כיון דהזכרים אסורין לא מיקרו אף הן קהל ה'. והנה הספק האחרון מפורש לאיסור בגמרא יבמות (ס"ד עז) ע"ש. וספק הראשון מוכח להתירא מתוס' שם (ר"ד עח) שהקשו וישא (ר"ל מצרי שני) נתינה ע"ש:
רש"י ד"ה א"כ. דכר"ש מיתוקמא כו' והוא לא התיר לבא כו'. כצ"ל:
רש"י ד"ה איכא בינייהו. ומותרין לבא זב"ז בני ח"כ כו' ור"י אוסר לבני ח"כ כו'. כצ"ל:
תד"ה והרי. ונל"פ הרי גר שנשא ב"י שהבת כו' ומותרת בממזר. מבואר שלא כדברי הרמב"ם בפ' ט"ו מהלכות א"ב ה"ט שאוסר בכזה. וכבר העיר עליו הר"ן ועיין בח"מ סי' ד' סכ"ג:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ddda00d6bdd1f6f2432a900922f7b757518fece5c6c2ed1632977f390bef655c