גמרא מלמד שצריך ליעדה. אולי צ"ל לידעה:
קריאה במקור
רש"ש על קידושין · דף 19a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה הוא תני לה. והוא אמר בה מנפשי' האי טעמא כו'. כצ"ל:
רש"י ד"ה יעדה והפדה. אין יעידה כו'. כצ"ל:
תד"ה במאי. אלא שמוסיף עוד לשפחות אחר שפחות. כצ"ל:
תד"ה איש. דקס"ד שיהא נהרג כיון שהאשה נהרגת ע"י. ר"ל כמו שהבהמה נהרגת דהיינו משום תקלה וקלון כדאיתא בסנהדרין (נד) במשנה. ולי י"ל דקמ"ל דלא נילף מגם שניהם לרבויי' כמו דמרבינן מיניה את הולד בערכין (ז):
תד"ה ומדאורייתא. וקשה כו' מדרבנן ולפוסלה מן האחין כו'. וה"ה להצריכה גט כמבואר בנדה שם בגמרא:
בא"ד ולכן נראה לי דמדאורייתא חזיא ליה בעלמא כגון כו'. ל"י אמאי נדו בזה מפרש"י דר"ל דזקוקה לו מדאורייתא. ואולי מלת כגון שבדבריהם הוא במקום כמו ע"ד שכתבתי בחדושי שו"ע או"ח סי' תר"ל סק"ד:
תד"ה אומר. ואמרי' דמציאת הקטן אפי' לר' יוסי כו'. כצ"ל וכ"ה לשונם בגיטין (סד ב):
בא"ד אחד זה ואחד זה זוכה (כצ"ל) לעצמו כו' מההיא דאומר אדם כו'. ל"י מדוע שבקי לאכוחי כן מפירכא קמייתא דשם מכיצד משתתפין דמשני ג"כ שאני שיתופי מבואות דרבנן. ושם העמידו דבריהם באמת עלה דההיא:
בסה"ד שהי' רוצה להוכיח שזוכה כו'. כצ"ל:
תד"ה במלוה (בסופו). דא"כ איך תקדש בלא שטר כו'. לכאורה ה"נ דזה הוה כמו בגרעון (שהרי היא מתקדשת עצמה לו בעבור המעות שיש לו עוד עליה דלא גרע משוה כסף) דא"צ שטר שחרור:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ddda00d6bdd1f6f2432a900922f7b757518fece5c6c2ed1632977f390bef655c