גמרא אלא לומר לך בן מתייחד עם אמו. ונראה דמזה נפקא ג"כ היתר האב עם בתו דחדא קורבה נינהו:
קריאה במקור
רש"ש על קידושין · דף 80b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שם בשעת אנינות תביר יצרי'. לכאורה קשה מהא דסוכה (ר"ד נב) דאפי' בעת ההספד א"ק אנשים לבד ונשים לבד. ואולי שעת אנינות דהיינו ביום המיתה תביר ליבי טפי:
רש"י ד"ה הגדילו. נראה דצ"ל הד"א:
רש"י ד"ה אבל לא באיש. שלא היו בה"ק סמוכין לעיר. אבל מ"מ לא היו רחוקין כ"כ דאל"כ ליבעי ג' אנשים כבדרך:
רש"י ד"ה והוציאוה י' אנשים. ואשת איש היתה. ל"י מאי דחקו לזה:
רש"י ד"ה מוסרים לו. ואחד לבועל ואם בא עליה. כצ"ל בו':
תד"ה ר"ש. וה"ג רש"א כו' ובזמן שאשתו עמו כו' ואתאן כו'. ברי"ף ורא"ש הגי' הא דבזמן שאשתו עמו במשנה בפ"ע:
תד"ה כי. ועוד פי' כו' כלומר מה יתרעם אדם על מדותיו דיו כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ddda00d6bdd1f6f2432a900922f7b757518fece5c6c2ed1632977f390bef655c