גמרא מימר אמר בעידניה טריד. גי' הרי"ף הוה יתיב:
קריאה במקור
רש"ש על שבועות · דף 30b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גמ' שם האי עשה והאי עשה עשה דכ"ת עדיף. בס' מ"א בסנהדרין (י"ט) מביא מזה ראיה להסמ"ע בסי' י"ז סק"ה דעשה דועמדו אינו אלא אסמכתא דאי הוה עשה גמור לא הוה נדחה מפני עשה דכ"ת דהא יכול למחול ע"כ וכדאמרינן (בכתובות מ') ע"ש ולי יש לדחות דכמו שכ' התוס' (בפסחים נ"ט) דעשה החמור דדוחה לעשה הקל לא בעינן בעידנא (וגם התם באה ע"י פשיעה שלא הקריב כפרתו קודם התמיד) וכה"ג אין עשה דוחה ל"ת כמש"כ התוס' (בעירובין ק') ה"ה נמי דתנאי זה דלא יוכל למחול לא בעינן:
רש"י ד"ה ומשני דיתיב. לא עומד ולא יושב כו'. ועי' ש"ך סי' י"ז סק"ה דזה חשיב עמידה וישיבה וכה"ג ברפ"ג דמגילה לא עומד ולא יושב אלא שוחה ור"ל דבזה מתורץ דקרי לה קרא עמידה וישיבה:
תד"ה אבל. והוה מצי לשנויי שב ואל תעשה כו' אלא כו' או שמא כו'. לכאורה בפשיטות י"ל דהאמת משני דשק כו' דהבזיון מועט לא הוה מידחא איסורא מקמי' אפי' בשב ואל תעשה כהכא:
תד"ה עשה. א"נ כו' חמיר כ"ת. עמש"כ בסנהדרין שם ראיה לזה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ccb0ed87571322e41801cab8c0acfb02c935f60ebef07c2aac399e895fda45d6