תד"ה אבל. ועוד נל"פ כו' דעיקר סמיכת המלוה על הנסכא כו' ואי אבד נסכא ברישא אבד פלגא כו'. לכאורה לפי סברתם דעיקר סמיכת המלוה על הנסכא ה"ל לפרושי דאי אבד נסכא אבד כולה ונ"ל דהכריחם לפרש כן מדלא איפלגו נהרדעי אתרויהון:
קריאה במקור
רש"ש על שבועות · דף 43b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תד"ה מתניתין. אלא כגון אם אוביר ולא אעביד. ר"ל יהיבנא לך אלפא זוזי דשם ע"ב
בא"ד ורב וריו"ח הלכה כרבי יוחנן. פי' דשם פליג רב אריו"ח:
בסה"ד ההיא דעירבון לענין איסור איתשול. פי' לענין לקבולי עליו מי שפרע אבל קצת תימה לקראו איסור דהרי הוא בא מחמת ממון ואם ממונא אין כאן איסורא אין כאן דאי לא תימא הכי בכל דין ממון אית ביה נמי איסור דלא תגזול וי"ל ועי' ב"מ (נ"א ב') תד"ה בד"א:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: ccb0ed87571322e41801cab8c0acfb02c935f60ebef07c2aac399e895fda45d6