כגון שידוע מאיזה טעם נגזרה גזירה ואותו הטעם בטל כו' עד שנמנו עליו חכמים. ועי' בסמוך תוך סימן ה' בענין גילוי וחביריו. ובמסכת ע"ז פרק ר"י סימן ז' ביאר רבינו שם באריכות ותורף דבריו דגילוי ויין נסך לא גזרו בכ"מ אלא במקום שהנחשים מצוים ובמקום שמנסכין. מ"ה לא שייך בהו לומר דבר שבמנין דהא בשעת שתקנו לא תקנו בכל המקומות ע"ש. ועי' מזה ג"כ בשו"ת עבודת הגרשוני סימן ס"ז. ובב"ח וט"ז יו"ד סי' קס"ו. וצ"ע מ"ש כרם רבעי שלא היה תקנה בכל המקומות כי אם יום אחד בכל צד. ולאחר החורבן בטל הטעם. וצריך מנין אחר להתירו ועי' בסמוך תוך סימן ה' יבואר:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על ביצה · סימן 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ולכך הוצרך לכתוב שובו לכם לאהליכם. ואין להקשות הל"ל שלשה ימים ולא צריך היתר שובו לכם וגו'. י"ל כיון דהשם אמר למשה והיו נכונים ליום השלישי לקבל התורה לכך א"א לשנות בלשון אחר: @44ה"ג
מי לא מודה ריב"ז שאם באו עדים. גי' הרי"ף ורבינו כגירסת רש"י ועי' ברמב"ן הפי' וביש"ש שהפשטא דשמעתיה כפרש"י ע"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 489e5b244a44a4f446f7144234a94ed3de7feedab5df69bb83d38bd05928a03c