דהני תנאי. היינו ר"ג וחכמים דאסרי. והאי דמכבדות של תמרה דבפ' כל הכלים השיב הרי"ף בתשובה שגירסא אחרת יש להגאונים ואי מחמה לצל בהא לימא רבי אלעזר אף של תמרה. ומשני סבר לה כר"ש דאמר דבר שאין מתכוין מותר. רשב"א בפ' המצניע. וביש"ש סימן ל"ג החמיר בכיבוד ע"י נכרי. ואפי' כנף אווז. ולא ידעתי למה. אינהו מיכל אכלי ואנן מסתים לא סתימי. ומה שנוהגין באשכנז לאסור אינו אלא מנהג והחמירו על עצמם משום מאן דאוסר. וע"י נכרי לא קבלו החומרא ולא שייך בזה דכל שאסור לעשותו אסור לומר לנכרי. היינו מה שהוא אסור מצד הדין ולא משום מנהג. דבזה נהגו ובזה לא נהגו. והנח לישראל:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על ביצה · סימן 46
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מידי דהוה אבישרא אגומרי. התם נמי אפשר לצלותן סמוך לגחלים ולא לעשות כיבוי אלא שהוא מעולה ביותר ושרי ה"נ (רמב"ן) דשביח טפי כשצולין היום מאתמול וה"ה לעשן ועי' סימן תק"י ב"י וב"ח:
ה"ג אמר ר' אבינא ותנויי תמן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 489e5b244a44a4f446f7144234a94ed3de7feedab5df69bb83d38bd05928a03c