והלכתא כוותיה דרבה. אבל מ"מ אסורא מיהו איכא. ומ"מ יש נפקותא לדידן עיין לעיל בפרק זה סימן א' מה שכתבתי בזה:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על ביצה · סימן 39
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כיון דאפשר לכלבים בעיסה בלא אפיה. אבל ללוש עיסה לר"ע מותר עיסת כלבים ביו"ט אפי' אין הרועים אוכלים ממנה. ודקתני עיסת הכלבים. איירי שנילושה מעיו"ט ולר"י הגלילי צ"ל דמאפיה נלמוד לחלק בלישת העיסה וקתני באפיה משום אידך מילי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 489e5b244a44a4f446f7144234a94ed3de7feedab5df69bb83d38bd05928a03c