מהר"ם שיף על סנהדרין · דף 5b

גמ' איבעית אימא משום הא גופיה כו'. ויוסיף דעת יוסיף מכאוב:

בתוס' בד"ה אא"כ כו' התם בפניו ממש איירי [עיין מהר"ם]. עיין באורך בשו"ת מהרי"ק שהאריך מאד בהתוספות ושמעתתא הלזה:

בתוס' בד"ה רבי חזיי' כו' ולעיל נמי גריס ואינהו כו' שלק ביצים. ולפי"ז וטעו נמי בהאי [דשם מי בצעים הוא] מלתא באפי נפשיה היא:

בתוס' בד"ה שנים שדנו כו'. לא רצו לומר דנקיט שנים כי היכי דליהוי סהדי [כדקאמר תלמודא לקמן ע"א לענין פשרה] דהא בדיעבד קאיירינן והול"ל אחד שדן משא"כ לקמן דנקיט לכתחלה פשרה בשנים [שפיר קאמר תלמודא לקמן דה"ה חד נמי רק משום עצה טובה כי היכי דליהוי סהדי]. וא"ל לשיבוש משום ה"א דלא ידע אכתי סברת כי היכי דליהוי סהדי כו' [עיין במהרש"א]:

בתוס' בד"ה יפה כח פשרה כמו שרגילין לעשות הדין כו'. קשה קצת מאי פריך מרשב"ג הא שמואל איירי ע"כ בלא קיבלוהו ולכוף כשאינו רוצה לציית דין כלל וכמ"ש התוס' לעיל [סנהדרין ה ע"א בד"ה דן אפילו יחידי] דבציית אינו יכול לכופו ודרשב"ג ע"כ ברוצה להיות ציית דין דאז אפילו בפני אחרים רשאי לבא כ"ש באומרו לבא לפני שלשה דהיינו כמו שרגילין דהיינו עוד נוסף לאלו השנים דומיא דפשרה. וכ"ת דשמואל נמי איירי בהאי גוונא וכמ"ש האשר"י [דשמואל נמי בציית דין איירי אלא דאוקי לה בגוונא אחרינא ע"ש] א"כ קשה מאי מקשה מיוסיפו הדיינים דלמא התם איירי מלכוף דומיא דמשנה [דידן דקתני דיני ממונות בשלשה דאיירי מלכוף] ואי משמע ליה דאיירי [הך דיוסיפו הדיינים] בכל גוונא הא ודאי בקיבלוהו לא איירי. וכי תימא חלוקה ג' כמ"ש הרא"ש כמו שנקראים דיינים מן התורה [ט] דמקשה שפיר אשמואל דלדידיה סגי מדאורייתא באחד ואף דאיירי [רשב"ג] בציית דין מ"מ פריך שפיר דסוף סוף ש"מ דדיינים מן התורה מיקרי שלשה. דא"כ גם לר' אבהו תקשי דליבעי מומחין וכ"ת ה"נ קאמר שלשה מומחין. א"כ ליחשב נמי יפה כח הדין דדין במומחין ופשרה בהדיוטות מיהו י"ל דז"א כיון שרוצה דוקא כמו שנקראים דיינים מן התורה דהיינו מומחין הוי כאלו רוצה להיות ציית דין וכרוצה לדון בעיר אחרת דהא רבנן תקנו דג' הדיוטות יכולין לכופו. (עה"ג) וי"ל דאמר כמו שרגילין [כתירוץ התוס'. ומ"מ פריך אשמואל אף דאיירי בלכוף] דאם יכולין לכוף א"כ ב' מיקרי דיינים וכוונתו לדון כמו שרגילין בעלמא מה שיקראו דיינים ודו"ק: