ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 1 · הלכה 3 · Segment 24

כתב יד א
תנא כמו אמר מר:

וכולן שקרא שם כו'. אהא דתנן במתני פטורים אך אם הפרישו תרומת מעשר ומעשר שני מה שעשו עשוי ובקדושה קיימין:

וע"ז פליגי ר' אליעזר סבר חוץ משירי מנחות שהוא ממון גבוה ואין בקריאתו ממש אבל כל הני דתנן במתני' מה שעשה כו' ור' ירמיה סבר השאר במחלוקת כוונתו הא דתנן בסמוך לפני שירי מנחות והיינו והלקוח בכסף מעשר שני:

וע"ז בעי ר' יוסי כר' ירמיה דסבר בלקוח בכסף מעשר [שני] מחלוקת משמע בשירי מנחות מודה דד"ה אין בקריאתו כלום היכא תמצא מחלוקת:

אי כר"מ כו'. דפליג [וס"ל] מ"ש ממון גבוה הוא מעשר היא שירי מנחות לא עשה וכו' וכדמפרש ר' מנא דשמע מר"ת דר"א אמר רישא דמתני' במס' קדושין (דף נ"ב) המקדש בחלקו כו' אינה מקודשת במ"ש רמ"א אמר אינה מקודשת ור"י אומר מקודשת:

וע"ז אמר ר"א. דרישא ד"ה דאף ר"י מודה דיש חילוק בין ק"ק וק"ק למ"ש:

ור"י אמר דגם רישא מחלוקת:

ושאל ר' מנא לר' חזקיה ממי שמע זאת:

והשיב מר' ירמיה:

והשתא מפרש ואזיל ר' מנא כוונת ר' ירמי' דלעיל דשמע מר"א שבק"ק וקלים מודה ר"י דשאני ממעשר שני לכן א"ר ירמיה דבמעשר שני מחלוקת לר"מ דסבר מ"ש ממון גבוה אין בקריאתו ממש ולר' יהודא דסבר ממון בעלים קראתו ממש אבל בשירי מנחות ד"ה דאף ר' יהודה מודה דאין יכול לקדש אשה וה"ה דאין בידו לקרוא שם לתרומת מעשר ולמע"ש אבל ר' יוסי דלא שמע דר"א וסבר דר' יהודא פליג בקידושין גם אק"ק וכו' דיכול לקדש וכן בשירי מנחות אם קרא שם הדין נותן דמה שעשה כו' לכן מקשה ר' יוסי היידא מחלוקת:

כתב יד ב
השאר במחלוקת. היינו בדין הלקוח בכסף מעשר השנויה במתניתין לפני שירי מנחות:

ר' יוסי בעי. לר' ירמיה דאמר בלקוח בכ"מ מחלוקת ובשירי מנחות מודה דד"ה היא היידא מחלוקת היכא תמצא מחלוקת: