קריאה במקור

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 7 · הלכה 7 · Segment 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כתב יד א
ה"ג כל זמן שהטבל מרובה על המעשר מעשר לא הפסיד כלום. פי' דבמתני' קתני דכשמאה טבל ומאה מעשר מעורבין דנוטל מאה ואחד מפני שמטבל יוכל להפריש תרומת מעשר על המעשר אלא שממעשר לא יוכל להפריש תרומת מעשר על הטבל משום דהכא איירי שאמר תחילה על שני הכלכלות דהיינו של תרומת מעשר ושל טבל מעשרות כלכלה בחברתה וכלול כל המעשר כאחד לכך אמרינן שלא היה דעתו שיפריש ממעשר על הטבל שהרי לא יכול להפריש מן המעשר על הטבל מעשר אלא אמרינן שמסתמא היה דעתו שיפריש או מן הטבל אף על המעשר או מן הטבל על הטבל ומן המעשר על המעשר לכך צריך להפריש כדי תרומת מעשר של טבל יתירה על המעשר דהיינו מאה ואחד שודאי יש כאן אחד מן הטבל ולפיכך כשהיה טבל מרובה מן המעשר הרי לא הפסיד המעשר כלום שהרי נשאר בידו יותר ממה שהיה תחלה מעשר בעצמו ואפילו לא היתה טבל יתירה רק אחד הרי אין צריך להפריש רק כדי המעשר ואחד יתירה ואם כן נשאר בידו כדי מעשר:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 44913275f4cc71258fcdd61252f1a3f1a50ba39edc2e6274786b0f24e6a29819