כתב יד א הלוקח. תנא קמא סבר הכלל דרך החמרים להביא תבואה מארץ לצור לכן כשקונה מהחמרים חייב אבל סתם מגורתם מן תבואה של שדותיהם הוא ופטורה ובצידן להפך ור"י בר"י סבר בצור אפילו מן האוצר ג"כ של ארץ ישראל ומכ"ש מהתמרים ואפי' מחמר אחד שהביא תבואה לצור ג"כ אמרינן שמארץ הביא:
ופריך על דברי חכמים בוא וראה איך סלקא דעתך לומר כן דהנה כשהחמר הולך לצור אזי הולך דרך כזיב והשתא אלו עמדה ופרקה בכזיב היה פטור לרבנן ועכשיו שניסע להלן מארץ לחוץ לארץ שבא לצור חייב בתמיה וקאי בקושיא:
את חמי. מקשה על חכמים דאמרי כזיב ה"ה בחזקת פטורה בתמי' הא כשהחמר הולך לצוד הוא בא דרך כזיב בא וראה אלו עמד בכזיב ופרקה שם פטורה. וכשהולך מכזיב להלך לתו"ל עד צור חייב בתמיה: