קריאה במקור

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 1 · הלכה 4 · Segment 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כתב יד א
פירות. הרמב"ם ז"ל פירש אם היה דבר על מה שרוצה לחלל פירות והיינו פירות מעשר שני על פירות ולכן פסק דחוץ לירושלים מחללין פירות על פירות אבל אין הדין והפירוש כן והעיקר אם היו פירות היינו אם המ"ש פירות ורוצה לחלל על מעות כדינו אזי מברך על פדיון מע"ש ואם היו מעות היינו שכבר חילל הפירות על מעות נחושת ועתה רוצה לחלל נחושת על כסף כדין אזי מברך על חילול מעשר שני:
2
כתב יד ב
אם היו פירות. הרמב"ם דפסק פ"ד ה"ב מהלכות מע"ש ונ"ר דמותר לחלל פירות על פירות. הוא דמפרש כאן אם היו פירות שחילל פירות מ"ש על פירות חולין. אבל אין ההלכה כמותו אלא הפירוש כאן אם היו המ"ש פירות ופודהו במעות פדיונו מברך על פדיון ואם היו מעות אחר שחילל הפירות על מעות ונתפס המעות בקדושת מ"ש אלא שחיללו על מעות נחושת ובא לחלל נחושת על כסף פדיונו מברך על חילולי מ"ש:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 44913275f4cc71258fcdd61252f1a3f1a50ba39edc2e6274786b0f24e6a29819