כתב יד א מ"ט דב"ש. פי' דאמרי נותנין את המעושר לשאינו מעשר משמע שאסור ליתן לשאינו מעשר דבר שאינו מתוקן והא תני רישא מאכילין את העניים דמאי ומוקי אפילו בעני ע"ה:
ומשני אפי' תגדרנו כו'. פי' דרישא איירי בעניים העוברים ממקום למקום ולפיכך אין אתה מצווה לראות שלא יאכלו דבר שאינו מתוקן כיון שאינן חוששין בעצמם לכך כדמפרש דעכשיו יכול אתה לגודרו כו' והכא איירי בגבאי צדקה שמפרנס עניי עירו שאוכלין תמיד מידו צריך לראות שלא יאכלו דבר שאינו מתוקן:
ומשני אפי' תגרדנו עכשיו כו'. ר"ל דרישא איירי בעניים העוברים ממקום למקום ואין הבעה"ב מצווה להיות נשמר שלא יאכלו דבר שאינו מתוקן כיון שאינם חוששין בעצמם ע"ז דהא אינו יכול לגודרו לאחר זמן כשילך העני למקום אחר משא"כ בסיפא הגבאי צדקה המפרנס עניי עירו מחויב להזהר שלא יאכלו דבר שאינו מתוקן: