כתב יד ב בצד זה חולין טבל ויאמר כו'. מקשה ל"ל למימר שהא' ממאה יהי' חולין טבל והשאר תרומה ואח"כ אומר זה שעשיתי חולין טבל יהא מעשר מוטב שיאמר בתחלה א' ממאה יהא מעשר כו' ומשני נמצא מקדים מעשר לתרומה וגבי תרומה כתיב ראשית:
ומשני נמצא פוחת על ת"מ או מוסיף על ת"מ. היינו אם כשיאמר על ת"מ ה"ה בצד זה הנה הוא באומד איכא למיחש שמא יפחות או יוסיף ומייתי כהדא דתני הפוחת ממעשרותיו כו':
מתוך שהוא אומר ה"ה בצד זה כו'. אבל השתא כשאומר א' ממאה יהיה חולין טבל והשאר תרומה ואח"כ עושה אותו האחד ממאה תרומת מעשר א"כ התרומת מעשר ודאי מצומצם ומה שפיחת והוסיף כשסיים האחד מן ל"ג ושליש הוא נשאר בתרומה גדולה ושם אין לחוש דהא ניטלת באומד: