קריאה במקור

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 6 · הלכה 6 · Segment 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך

כתב יד א
ה"ג כטבל וכמעשר מעורבין זה בזה. פי' שאין ברירה וחלקו של גוי פטור ושל ישראל חייב ובכל מעט אמרינן דחציה של גוי וחציה של ישראל היא:

דברי רבי רשב"ג [אומר] חלקו של ישראל כו' פי' דיש ברירה כו':

ה"ג אבל אם חלקה עומרין. פי' היינו אחר שקצרה אף רשב"ג מודי לרבי שכל קלח וקלח של שותפות הן. פי' דאז אמרינן שמא נתערב חלקו של גוי עם של ישראל:

ה"ג א"ר יונה כו' מה פליגין כשחלקו עומרין אבל כשחלקו גדיש. דהיינו אחר עומרין אף רשב"ג מודה לרבי:

ומקשי ע"ד דר' יונה מה בין גדיש ומה בין עומרין. פי' כיון ששניהם איירי בתלוש מ"מ בגדיש מודים יותר מבעמרים:

ומשני בקוצר כל שהוא ומניח לפניו. פי' האי עומרין איירי שאינו מזיז ממקומן כלל אלא כ"ש שקצר הניח לפניו במקומו שאינו מתערב כלל לפיכך הוי כמו קמה:

ה"ג האחין השותפין מחלוקת רבי ורשב"ג האחין השותפין לא לחלק הן. פי' דודאי מעיקרא לחילוק עומדין ואפ"ה פליגי:

כתב יד ב
ה"ג אבל אם חלקו עומרין אף רשב"ג מודה. [אמר נכדו הצעיר סביב הירושלמי היה נ"ב ונגרר הכתב והמחק]:

ה"ג מה פליגי כשחלקו עומרין אבל כשחלקו גדיש אף רשב"ג כו'. [אמר נכדו הצעיר ה"נ נגרר ההגהה כנ"ל]:

בקוצר כל שהוא ומניח לפניו. שאינו מזיזן ממקומן כלל אלא כל שהוא שקצר הניחו לפניו במקומו ולא התערב כלל והוי כמו הקמה:

[אמר נכדו הצעיר גם זה לפי המהדורא קמא כו']:

על הנוסח והמהדורה

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

SHA-256: 44913275f4cc71258fcdd61252f1a3f1a50ba39edc2e6274786b0f24e6a29819