כתב יד א
דתנינן תמן צ"ל תמן תנינן התקבל כו':
דתנינן תמן צ"ל תמן תנינן התקבל כו':
קריאה במקור
ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 4 · הלכה 5 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אתיא דר"א כר"י. פי' דשניהם סוברין דחיישינן שמא לא עשה השליח שליחותו:
שאם אמר לו אל תקבלהו כו'. פי' דהא התם ודאי לא חיישינן דאל"כ לא יהיה גט כלל והכא בדמאי חיישינן אפי' אמר לו בפירוש אל תקח אלא מפלוני שמא אחר קרוב מצא ולקח הימנו מדלא קתני אלא עד שיאמר לו קח ואני נותן מעות משמע דבאופן אחר אינו נאמן:
אפי' א"ל מפלוני צ"ל אל תקח אלא מפלוני:
ועד אחד נאמן צ"ל וע"ה נאמן:
מפני חיי נפש. פי' שלא ימות ברעב כיון שאינו מכיר אדם שם ויהיה חושש על כ"א שמא הוא עם הארץ:
ה"ג הנכנס לעיר ותרומה בידו ואינו מכיר אדם שם או שהיה כו' . פי' ורוצה ליתן התרומה לכהן חבר:
אתיא דר' כר"מ דסבר שאין ע"ה נאמן אפילו על אחרים ורשב"ג סבר דנאמן הוא על של חבירו:
מה פליגין לחלק. פי' כשהוא רוצה לחלק תרומתו אז סבר רשב"ג דנאמן על של חבירו כדמפרש לקמן דקול יוצא לחילוק ויהיה ירא לשקר:
אבל ליקח אף רשב"ג מודה. פי' שאין עם הארץ נאמן אפילו על של חבירו לומר שהוא מתוקן:
כתב יד ב
תני נכנס בעיר ותרומה בידו. שהוא רוצה ליתנה לכהן חבר, אתיא דר' כר"מ דסבר אין ע"ה נאמן אפילו על אחרים ורשב"ג סבר דנאמן הוא על של חבירו:
תני נכנס בעיר ותרומה בידו. שהוא רוצה ליתנה לכהן חבר, אתיא דר' כר"מ דסבר אין ע"ה נאמן אפילו על אחרים ורשב"ג סבר דנאמן הוא על של חבירו:
מה פליגין לחלק. כשרוצה לחלק תרומתו אז סבר רשב"ג דנאמן על של חבירו כדמפרש דקול יוצא לחילוק וירא לשקר אבל לוקח מודה רשב"ג שאין ע"ה נאמן אפילו על של חבירו לומר שהוא מתוקן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 44913275f4cc71258fcdd61252f1a3f1a50ba39edc2e6274786b0f24e6a29819