ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 6 · הלכה 5 · Segment 3

כתב יד א
ה"ג שוין שאין מוכרין עביט של ענבים כו'. ותיבות גדיש של חיטין מיותר:

ה"ג ועביט של ענבים לא תורה היא ודכוותה מעטן של זיתים תורה היא לית הדא פליגי כו'. פי' דהא ודאי הא דאין מוכרין עביט של ענבים היינו מן התורה שהרי משקה של ענבים מכשירין מן התורה. ודכוותיה מעטן של זיתים כו' פי' מדתני שניהם כאחד משמע ששניהם שוים שמכשירין מן התורה ועל זה אמרו לית הדא פליג על הדא דר"י דר"י אמר כשם שקטן חומרן. פי' קטן שנמצא בצד העיסה שתכמים מטמאים אינו אלא מכח חומרא שמן הדין היה מעמיד עיסה על חזקתו כך מעטן של זיתים וסבר הגמרא דקאי על הא דמשקה היוצא ממעטן של מכשירין אינו אלא מדרבנן:

ומשני ר' חזקיה אמר בשם ר' ירמיה מה פלגין בחיבורין. פי' הא דאמר ר"י שאינו מן התורה היינו לענין חבורין דהיינו שאין המשקה היוצא מן הזיתים מחברין דקתני במתני' אם נגמרה מלאכתן נפלו עליהן משקין טמאין טימאן פי' בכולו דהוה חיבור על זה אמר שאינו תורה:

הא הכשירן תורה. פי' דמה שיוצא ממעטן של זיתים מכשיר מן התורה:

ומפרש טעמא לפי שבכל מקום נשוך חיבור. פי' בעיסה אינו חיבור אלא אם כן הוא נשוך:

אבל מעוך כלומר שנדבקין זה אצל זה אבל לא נשוך דהיינו שאם מפריד האחד אינו נפרד מחבירו כלום ואפילו הכי הוי חבור מחמת המשקה שמחברן על זה אמר שאינו מן התורה אבל הכשירן מן התורה:

ה"ג אמר ליה אין א"ר מני אפילו הכשרן הן חומרין. פי' אפילו מה שמכשירין המשקה של הזיתים אינו אלא חומרין ולא מן התורה:

ומקשי מהאי ברייתא ושוין שאין מוכרין עביט של ענבים ומעטן של זיתים כו'. פי' משמע ששניהם שוין כמו שעביט מוכשר מן התורה אף מעטן כן וקשיא לר' מנא דאמר גבי מעטן שהכשירן חומרן:

ומשני מאי פריך תיפתר כר"מ. פי' האי ברייתא דתני מעטן של זיתים בהדי עביט של ענבים דהוי תורה אתיא כר"מ דאמר המוהל כמשקה ולפיכך הן מוכשרין מן התורה אבל לרבנן דאמרו שאינו כמשקה אינן מוכשרין אלא מדרבנן ור' מני דאמר הכשרן הן חומרין היינו אליבא דרבנן:

כתב יד ב
(דף כ"ח ע"א) גדיש של חטין. מיותר:

[אמר נכדו הצעיר. בתוך הירושלמי גרר על המחק ומקים כבפנים]: