כתב יד א
נוטל מן השניה שני תאנים כו'. אי גרסי' הכי צ"ל דלא קאי אלא אתרומת מעשר דתרומה גדולה א"א לגורן שתעקר אא"כ נתרמה ממנו תרומה גדולה ואיירי הכי שכבר נתרמה ומעשר ראשון יעכב לעצמו כי אף הזר יכול לאכול אלא שצריך ליתן המעות ללוי ומע"ש יכול לפדות ואם כן אין צריך להפריש דווקא אלא תרומת מעשר וכאן כשאמר מעשרות של זו בזו הרי הוא רוצה לתקן כלכלה אחד בחברתה ולהפריש המעשר עליהן מלבד ואם היה בכל כלכלה מאה תאנים הרי הוא רוצה לתקן מאה ממקום אחר ואם כן הרי הוא צריך להפריש על תשעים עשרה ועל תשעה א' ועל א' הנשארת עדיין צריך להפריש עליה ג"כ על תשעה תלקים ממנה חלק עשירית ועדיין נשאר חלק עשירית מתאנה שלא עישר עליה כלום כמו שאפרש לקמן דהיה צריך להפריש עליה חלק תשיעית וא"כ הרי המעשר של כלכלה א' י"א ועשירית וכן לכלכלה השניה אף שבכלכלה השניה כבר חסר מה שצריך ליטול המעשרות על כלכלה ראשונה מכל מקום כיון שעירב כ"א ואמר אחר כך ושל זו בזו משמע שרוצה להפריש מעל שניהם שוה דהוי כמו המרבה במעשרות דבכדי שהדעת טועה נתפס עליהן שם מעשר ולפיכך צריך לעשר על שניהם שוה דהיינו כ"ב ושני עישורין של תאינה ולפיכך הוא נוטל מן שניה כדי שני עישורים כדפרי' והאי קרא שם דקתני במתני' היינו שלא יעשה פעולה אלא שקרא עליה שם לענין שלא יהא מפריש לא מעליהן על אחרים ולא מאחרים עליהן אבל על אותן הכלכלות יכול להפריש מאיזה כלכלה שירצה דהיינו המעשרות של שני הכלכלות דהיינו כ"ב תאנים ושני עישורין ואם כן הוי התרומת מעשר מהן שני תאנים ושני עישורין ועישורן של עישור דהיינו על כל עישור יהיה עישור של עישור תרומת מעשר וזהו פי' ותני עלה ונוטל מן השניה שני תאנים כו'. פי' דקאי על הא דקתני של זו בזו דהראשונה מעושרת ולפיכך מה שאמר אחר כך ושל זו בזו לאו כלום היא ולפיכך נוטל מן השניה כדי שני מעשרות כדפרישית:
נוטל מן השניה שני תאנים כו'. אי גרסי' הכי צ"ל דלא קאי אלא אתרומת מעשר דתרומה גדולה א"א לגורן שתעקר אא"כ נתרמה ממנו תרומה גדולה ואיירי הכי שכבר נתרמה ומעשר ראשון יעכב לעצמו כי אף הזר יכול לאכול אלא שצריך ליתן המעות ללוי ומע"ש יכול לפדות ואם כן אין צריך להפריש דווקא אלא תרומת מעשר וכאן כשאמר מעשרות של זו בזו הרי הוא רוצה לתקן כלכלה אחד בחברתה ולהפריש המעשר עליהן מלבד ואם היה בכל כלכלה מאה תאנים הרי הוא רוצה לתקן מאה ממקום אחר ואם כן הרי הוא צריך להפריש על תשעים עשרה ועל תשעה א' ועל א' הנשארת עדיין צריך להפריש עליה ג"כ על תשעה תלקים ממנה חלק עשירית ועדיין נשאר חלק עשירית מתאנה שלא עישר עליה כלום כמו שאפרש לקמן דהיה צריך להפריש עליה חלק תשיעית וא"כ הרי המעשר של כלכלה א' י"א ועשירית וכן לכלכלה השניה אף שבכלכלה השניה כבר חסר מה שצריך ליטול המעשרות על כלכלה ראשונה מכל מקום כיון שעירב כ"א ואמר אחר כך ושל זו בזו משמע שרוצה להפריש מעל שניהם שוה דהוי כמו המרבה במעשרות דבכדי שהדעת טועה נתפס עליהן שם מעשר ולפיכך צריך לעשר על שניהם שוה דהיינו כ"ב ושני עישורין של תאינה ולפיכך הוא נוטל מן שניה כדי שני עישורים כדפרי' והאי קרא שם דקתני במתני' היינו שלא יעשה פעולה אלא שקרא עליה שם לענין שלא יהא מפריש לא מעליהן על אחרים ולא מאחרים עליהן אבל על אותן הכלכלות יכול להפריש מאיזה כלכלה שירצה דהיינו המעשרות של שני הכלכלות דהיינו כ"ב תאנים ושני עישורין ואם כן הוי התרומת מעשר מהן שני תאנים ושני עישורין ועישורן של עישור דהיינו על כל עישור יהיה עישור של עישור תרומת מעשר וזהו פי' ותני עלה ונוטל מן השניה שני תאנים כו'. פי' דקאי על הא דקתני של זו בזו דהראשונה מעושרת ולפיכך מה שאמר אחר כך ושל זו בזו לאו כלום היא ולפיכך נוטל מן השניה כדי שני מעשרות כדפרישית: