כתב יד א ה"ג הפריש תרומת מעשר ונשרפו הפירות. פירוש דחיישינן שמא נשרפו קודם שהפריש דהוי התרומה בטיבולה ומשום הפסד שלו התירו להיות אוכל על שאלת פיו משום דאימת תרומה על עם הארץ דכיון שקרא שם תרומה עליה יראו לשקר לומר שתקנו ותאכל התרומה על ידו לזרים:
לא דמיא ההיא שאילתא לההיא קדמייתא. פי' אותן השאלות דהכא שהוא צריך לומר לו שהפריש אלא שחזר ונתערב ולעיל שואל אותו לכתחילה אם תיקן או לא ובשניהם צריך לשאול לו דרך עקלתון:
ברם הכא. פי' שצריך לומר לו כן שכבר תיקן אלא שנתערבו צריך לומר בגין דחשדתיך. פי' מחמת דחמית אוכלסין עלך ותקניהן ואיתערבין מתקנין הוויין. פי' השתא אני שואל אותך אם הם מתוקנים מתמת שנתערבו או לא. אי נמי דהכא א"צ כלל לשאול לו כלל דרך עקלתון כיון דסמכינן אהאי שאימת דימוע על עם הארץ אפילו אומר לו שהוא חושד אותו הוא ירא לשקר מחמת אימת דימוע עליו והשתא לפי זה הא דאמר לעיל לא דמיא ההיא שאילתא כו' היינו לפי ששאלה קדמיתא צריך לשאול דרך עקלתון כדמפרש וההיא א"צ לשאול דרך עקלתון אלא סתם כדמפרש בגין דחשדתיך כו':
לא דמיא ההיא שאילתא לההיא קדמייתא. דהכא צריך לומר לו שהפריש אלא שחזר ונתערב ולעיל שואלו אם תקן לכתחלה ובשניהם צריך לשאול דרך עקלתון. אלא לעיל הוא אומר אין אני חושד אותך כו' מתקנן הוויין אם היו מתוקנין או לא ברם הכא אומר לו שכבר תיקן אלא שנתערב הרי דמוכרח לומר דחשדתיך אלא צריך לומר לו מחמי דחמית אוכלסין כו' מתקנן הוויין. השתא אני שואלך אם הם מתוקנין אי נמי דהכא א"צ לשאול לו כלל דרך עקלתון דסמכינן אהאי שאימת דימוע עליו לכן לעיל צריך לשאול דרך עקלתון והכא שואלו סתם בגין דחשדתיך כו':