כתב יד א לא תזבון לי ירק אלא מן גינתא דסיסרא. פי' שהיה מחמיר ע"ע שלא ליקח משאר גוים לפי שבסוריא של ישראל חייב והיה מתיירא שמא גזל הגוי זה הקרקע מישראל ואין קרקע נגזלת ואף שקרקע נקנית ג"כ כשנשתקע שם הבעלים ממנה מחמיר ע"ע היה וגינתה דסיסרא היה ידוע לו שירש משל אבותיו:
ואי בעית מחמרא על נפשך אשתווי לחברוהי כצ"ל. פי' דבאמת מדינא מותר ליקח מכל הגוים אלא כיון שאתה רוצה להחמיר על עצמך כדפרי' לא תקח גם מזו הגינה ויהי' לך זו הגינה כמו שאר גינות של כותים: