קריאה במקור

ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי דמאי · פרק 6 · הלכה 1 · Segment 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
כתב יד א
והשוכר במעות. פי' שחייב ליתן לו מעות ועכשיו כשנתן לו פירות הוי כמו שנותן לו הפירות בעד החוב שהוא חייב לו ולכך חייב דהוי כפורע חובו ממעשר:
2
המקבל למחצה כו'. עד כדון נכרי. כותי. פי' דבמקבל אין חילוק בין ישראל לנכרי וכותי אבל בחוכר יש חילוק דהיינו בישראל תורם ובנכרי מעשר מבעיא ליה בכותי מאי דינא:
3
כתב יד ב
ה"ג תני החוכר שדה מן הנכרי מעשר ונותן לו. אם חזר הנכרי ונתגייר או מכר לישראל מעשר ונותן לו. רש"א תורם ונותן. פי' כיון דנתגייר הוי כישראל ותורם:
4
[אמר נכדו הצעיר גם כאן תראה כי חיבורו זה הוא לו מהדורא קמא בנוסח אחר]:
5
שכר ממנו שדה. ואפילו נתגייר מעשר ונותן לו דאפילו מישראל מעשר:
6
החוכר בפירות. שפוסק ליתן להמחכיר כך וכך פירות והוי הפירות גדילין ברשותו לכן א"צ החוכר לעשר:
7
והשוכר והשוכר במעות שפוסק ליתן לו מעות וכשנותן לו פירות הוי כפורע חובו במעשר:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Piotrków, 1898-1900
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 44913275f4cc71258fcdd61252f1a3f1a50ba39edc2e6274786b0f24e6a29819