כתב הרא"ש וראיתי לגדולים שפירשו אע"פ שחייבין לזונה אם ירצו היורשין יפרעו לה המותר של הכתובה ומסלקין אותה אפי' לאנשי גליל דאל"כ כל אשה תגבה כתובתה עד תשלום דינר ותתפרנס כל הימים בשביל הדינר החסר:
קריאה במקור
שלטי הגיבורים על כתובות · דף 57a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
במוכרת לכתובתה קא מבעיא ליה דאי למזונות קי"ל כחנן דאמר תשבע בסוף ולא תשבע בתחלה וההיא בסוף היינו בשעת גבוי כתובה. ולא מבעיא ליה בשבועת צררי דפשיטא דמשביעין אותה כדתנן בפ' השולח אין אלמנה נפרעת מנכסי יתומים אלא בשבועה אלא מבעיא ליה אחר שמכרה הנכסים שלא בב"ד אם משביעין שלא גבתה יותר אי נמי שלא זלזלה בנכסים וכן מוכח מדקאמר ותבעי לך הכרזה דהוי משום שלא תזלזל:
כתב הטור כתב רב אלפס שאם מכרה או נתנה מנכסי יתומים קודם שנשבעה מה שמכרה ונתנה קיים ומנכין אותה בכתובתה ומשמע מדבריו אפי' מקרקע והרא"ש מביא דבריו בפסקיו לפסק הלכה אבל כתב בתשובה דוקא במטלטלי אבל במקרקעי בחזקת יורשים קיימי ואין בידה לתתם עד שיגבוה ב"ד ואם מכרה או נתנה אין מכירתה ומתנתה קיימת ואם מחלה לבע"ח של בעלה אין מחילתה כלום שכל זמן שלא תגבה חובות של בעלה אין לה בהם כלום ואין בידה לא ליתן ולא למחול:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4fcdaf03e573bd7956b1242632dd478e2e8bfe11deb7e66ec7c683cd9fb9b613