וכ"כ ר"ח מעשים בכל יום שאין נפרעין מנכסים משועבדים אלא בשבועה והר"ז הלוי כתב אם מכר קודם הנאמנות אז אינו מועיל דלאו כל כמיניה לגרוע כח דלקוחות אחר שמכר להם כבר אבל אם קדם הנאמנות ללקוחות לא פקע בשביל שמכר נכסיו אח"כ וכ"כ הרמ"ה וי"א דהיינו דוקא שכתב לה הנאמנות בשטר וקנו מיניה שאז מועיל אף גבי לקוחות משום דאית ליה קלא והרא"ש כתב האידנא דנפישי רמאין נכון להחמיר כר"ח וכרב אלפס:
קריאה במקור
שלטי הגיבורים על כתובות · דף 47b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כתב הטור אפי' היו עדים בשעת הפרעון או שכתב לו שובר במה שפרע ולא אמרי' אי איתא דפרע טפי בעדים הוה פרע ליה כדפרעיה מעיקרא או כתב לו שובר דשמא נזדמן לו מעיקרא לפרעו בעדים או בשובר ואח"כ פרעו בינו לבינו ואפי' דקדק לצרף חשבונו אפי' בפחות משוה פרוטה ולא אמרי' כיון שדקדק כולי האי ודאי קושטא קאמר בד"א בשאין בו נאמנות אבל באית ביה נאמנות אע"פ שלא פירש בו בין בכולו בין במקצתו אלא האמינו סתם נאמן ונוטל בלא שבועה וכתב הרא"ש ז"ל בתשובה שאם כתב בו פרעון ביני שיטי לא חשיב כפרעון לחייבו שבועה כתב מיי' אע"פ שפוגם שטרו היה החוב לזמן ותבעו בתוך זמנו נפרע בלא שבועה עבר זמנו לא יפרע אלא בשבועה ורבינו האי כתב שאפי' בזמנו לא יפרע אלא בשבועה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4fcdaf03e573bd7956b1242632dd478e2e8bfe11deb7e66ec7c683cd9fb9b613