פי' רש"י שהלוקח תבע הבת לדין שבאת לגבות כתובת אמה מאביה ואין הלשון משמע כן דמה לו ללוקח אצל הבת מסתמא כשקנה הכתובה מאמה מסרה לו הכתובה וכתב לו שטר מכירה עליה והאב לא יפרע אלא למי שיחזיר לו הכתובה וכתב הרא"ש דהפי' הנכון הוא שמת גם האב ואין להם יורשים אלא זאת הבת ואשמועינן תלמודא דאף בכי האי גוונא שהמחילה היא לעצמה שיכולה למחול לאביה והיא זוכה במקום אביה וכיוצא בזה מצאנו בפ' הגוזל קמא הגוזל את אביו ונשבע לו ומת ה"ז משלם קרן וחומש לבנו או לאחיו ופריך בגמ' ואמאי ולמחליה לנפשיה:
קריאה במקור
שלטי הגיבורים על כתובות · דף 44b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בפ"ק דמציעא מפורש אם חייב המוחל לשלם כל דמי השטר או דמים שקיבל. והראב"ד כתב דאי כתב ליה לוה למלוה משתעבדנא לך ולכל דאתי מחמתך ומכר המלוה אותו השטר אינו יכול למוחלו דכמאן דכתב ליה שטרא לוה ללוקח דמי וראייתו כתובה באשר"י בזה הפרק והוא חולק על דבריו והאריך מאד ע"ש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4fcdaf03e573bd7956b1242632dd478e2e8bfe11deb7e66ec7c683cd9fb9b613