תומת ישרים על אבות דרבי נתן · פרק 34 · הלכה 1

ולבן זה מחלקותו. נ״ב האמת שהיה נ״ל להגיה ובין תופל ולבן אלו דברים שתפלו על המן כמ״ש רש״י ז״ל בפי' על הפסוק הזה וכתב עוד וחצרות זה מחלקותו של קרח עכ״ל. ובזה היה מתישב דקשה לי איך דריש מלבן מחלקותו של קרח דבשלמא על המן ניחא שהוא לבן כדפרש״י ז״ל אבל מה אעשה לשון הברייתא אינו מניח לי להגיה כי דריש מהאי קרא ז׳ נסיונות ואמר בפי׳ וחצרות על השלו או על העריות בנ״א הרי שבעה ולפי דבריהם ששה לבד לכן נראה להניח הענין כמו שהוא ולישב דרשת לבן זה מחלקתו של קרח אפשר לישב על דרך שאמרו רז״ל על קרח [הובא ברש״י ריש פ׳ קרח] מה עשה סדר וכנס ר״נ ראשי סנהדראות וכו' והלבישן טליתות שכלן תכלת באו ועמדו לפני משה ואמרו לו טלית שכלה תכלת [חייבת וכו׳ חוט א' של תכלת] פוטרה זו שכלה תכלת לא תפטור את עצמה: