אבל כ"ע לא. ובברכות פ"ק סי' ח' ורב אלפס פירש דווקא רב ששת שתורתו אומנתו. אבל להורות לאדם ששואל לפי שעה ולפרש דבר איסור לא ע"כ. ועיין שם במעדני מלך ולפירושו מה שסיים אבל להורות כו' אך למותר ולא הל"ל אלא אבל אדם אחר לא. לכן נראה לי לפרש דוקא מי שתורתו אומנתו שראוי לומר אינהו בדידהו בתורה שבכתב ואנן בדידן בתורה שבע"פ אבל מי שמתחיל לשמוע קריאת התורה מש"ץ א"כ עוסק נמי בדידהו אז אסור לו להפסיק הקריאה ולהשיב לאדם דבר הלכה או להורות לפי שעה אפילו למי שתורתו אומנתו וכן פי' הרב רבינו יונה:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על מגילה · סעיף 30
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6873405d9db1bfb0af05b76ee94f2e97e7a5a8db71386ac40b20eb1515ddbe2d