עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי שבת · פרק 16 · הלכה 1 · Segment 7

מאה ועשרים וג' פעמים הללויה כו'. כ' בשירי קרבן וז"ל מה שפרשתי בקונטרס קכ"ג פעמים הללויה שישראל עונין על כל דבר כן פי' ביפה מראה כו' ודבריו תמוהים והלא בהלל יש יותר מן אלף תיבות והן עונין על כל דבר הללויה כו' ע"ש. ובאמת צדקו דברי היפה מראה ומהש"ק נעלמו דברי הרמב"ם (פ"ג מה' חנוכה הי"ב) שכ' וחוזר ואומר הללויה עבדי ד' וכל העם עונין הללויה וחוזר ואומר יהי שם ד' מבורך מעתה ועד עולם וכל העם עונין הללויה וכן על כל דבר עד שנמצא בכל ההלל הללויה קכ"ג פעמים סימן להם שנותיו של אהרן עכ"ל וה"ה כתב שם דכן מבואר במדרש תהלים (ותמהני על התיו"ט סוכה (פ"ה מ"ב) שכ' והכ"מ לא הראה מקומו איה ואני מצאתיו במ"ס פט"ז עכ"ל והרי ה"ה הראה מקומו במדרש תהלים וגם מפני מה לא הביא מהירושלמי. וע' בבעה"ע בעשרת הדברות במצות ערבה הביא דברי המדרש והירושלמי) והן הן דברי הירו' הללו ומבואר דלא הי' עונין על כל תיבה רק על כל פיסקא ופיסקא שהם רק קכ"ג וז"ב. ובמה דאמרו בכאן קמ"ז מזמורים יש בספר תהלים כתב השירי קרבן דמזמור ל"ב ל"ג ל"ד אחד הם וקשיא לי ע"ז מש"ס ברכות (ט' ב') דאמר ר' יהודא בריי' דר' שמעון בן פזי ק"ג פרשיות אמר דוד כו'. הני ק"ג ק"ד הוין כו' ולהשירי קרבן בצרי להו שנים והוי לי' למימר ק"א פרשיות כו'. וראית להנחלת יעקב בביאורו למס' ספרים (פרק ט"ז הי"א) שכ' דלא קחשיב הג' מאסף הימן ידותון כו' יעו"ש. ושגה בזה דמזמורי אסף הרבה המה בתהלים ובצרי לי' טובא. וע"כ נ"ל דאשרי ולמה רגשו חדא הוא וכמ"ש בש"ס ברכות שם. והתוס' כ' בפסחים (דקי"ז ע"א) שלא יתכן שיהי' המזמור ב' פסוקים וכ' המהרש"א שם דלפנינו יש מזמור קי"ז ב' פסוקים וע"כ דלפניהם הי' שייך לפרשה שלפניה או של אחריה וא"כ בציר להו מזמור א' (וכ"מ בזה לפי מ"ש הב"י בא"ח (ססי' תרמ"ד) וכ"ה באבודרה"ם ה' ר"ח לענין להפסיק בהלל בין הפרקים וז"ל ומקום בין הפרקים פשוט הוא זולת מן המיצר שנראה שהוא תחלת פרשה והרד"ק כ' שאינו תחילת מזמור דתחלת מזמור הוא מהודו לד' כי טוב שקודם מן המיצר עכ"ל. וא"כ יש נ"מ אם הללו את ה' כו' הוי בין הפרקים או באמצע הפרק לדעת התוס') וא"כ בציר לי' תרתי. ועוד יש מזמורים שנחשב אצלינו לב' ולפניהם היה חדא. שוב הגיע לידי כסא רחמים על מ"ס וע"ש מ"ש בזה: