ואיזו זו שקדושיה קדושי טעות וכו'. פירש"י ז"ל בנדה דף נ"ב דמותרת לבעל ולבועל ומזה הבאתי ראיה אני עני למה שנסתפק הרב הגדול מהר"י אלפנדרי ז"ל במוצל מאש סימן מ"ו במי שהלך בעלה למדינת הים ובא עליה איש א' ונתכוונו ב' לאיסור כי מקרוב ידעו שהבעל חי. ואחרי כן נודע בבירור כי בה שעתא שבא עליה האיש הלז כבר היה מת בעלה ונסתפק הרב אם מותרת לבועל דלפי האמת פנויה היתה. או אזלינן בתר כוונתו דכיון לאיסור דסבר שבעלה עודנו חי. ורבנן בתראי חקרו בענין זה ויש להשיב על דברי קדשם ומדברי רש"י ז"ל דשמעתין ונדה הנזכרת הוכחתי לקוצר דעתי שמותרת לבועל כמו שכתבתי אני הדל בברכי יוסף א"ה סימן י"א אות ה' בס"ד:
קריאה במקור
מראית העין על כתובות · דף 51b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Marit HaAyin, Jerusalem 1960
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001139211/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b66990085d9276f56f8def1411079fdef91416f1b96709d22e4f9025615c14d1