שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי ראש השנה · פרק 4 · הלכה 4 · Integer 4

א"ר חייא בר בא ר' יוחנן מפקד לאילין דכנישא דכיפרא סבין מטול ומיעול עד דו איממא ואתון מדכרין כו'. — צ"ל: מפקד לאילין דכנישתא דכיפרא (פי' הוא בית הכנסת בעיר טבריא מקומו של ר' יוחנן כמבואר במגילה פ"א ה"א דף ע' ע"א, ובבה"כ זה היו אוכלין סעודת עיבור החדש שדרכן היה לעשות סעודת ר"ח בבית הכנסת כמבואר בפסחים פ"א ה"א ומו"ק פ"ב ה"ג) סכין (רְאוּ והַשגיחו) מיטל (פי' ליקח עמכם פת דגן וקטנית שבהן סועדין בסעודת עיבור החדש כדאיתא בבבלי סנהדרין ע' ב') ומיעול עד דו איממא (פי' בעוד שלא שקעה החמה של יום שלשים) ואתון מסעדין זמנו ועיבורו (פי' ותאכלו מסעודת עיבור החדש בסוף יום שלשים ותחלת ליל ל"א וס"ל לר' יוחנן דאף שנקבע ר"ח ביום ל"א מ"מ מצוה לסעוד גם ביום שלשים כדמשמע בתענית פ"ד ה"ה וע' בהערותי שם. וע' בבלי סנהדרין שם שיטה אחרת בזה דשם איתא: "כדאמר ר' חייא בר אבא לבניה אחריפו ועולו אחריפו ופוקו כי היכי דלישמעו בכו אינשי", ולפי פרש"י שם גם מה שצוה להקדים בעלייתן הוא משום פרסום, אבל אין זה מוכרח וי"ל דהטעם "כי היכי דלישמעו בכו אינשי" אינו אלא אסיפא דאחריפו ופוקו אבל טעם דאחריפו ועולו אינו מבואר שם והוא משום סעודת ר"ח כמבואר בירושלמי כאן, וגם מה שפרש"י שם: אחריפו ופוקו בבקר בהשכמה שישבו שם כל הלילה אינו נראה אלא אחריפו פוקו בלילה קודם שתכלה רגל מן השוק ע' בבלי שבת כ"א ב').