שתי נשים. שתי דעות עשו אותן כשתי נשים וכ"כ הרמב"ם בריש פ"ז מהל' בכורים שתי עיסות וכו' ואין באחת מהן כשיעור וכו' היו שניהן של איש אחד וכו' דנשים דקתני במתני' לאו דוקא אלא משום דמסתמא נשים מקפידות הן ביותר ובהאי בעיא דשמואל בר אבא דלא אפשיטא וא"כ נקטינן לחומרא וזה נכלל בכוונת דברי הרמב"ם שכתב שם אם היו של שנים אפי' הן ממין אחד פטורין מן החלה שסתם שנים מקפידין ואם ידוע שאינן מקפידין על עירוב העיסות הרי אלו מצטרפות הרי דנקט על עירוב העיסות ומשמע אפי' אם עכשיו בעירוב העיסות אינן מקפידין הן מצטרפות ואע"פ שאינו ידוע אם בתחלת עשייתן נתרצו לכך וזה פי' וכן האי דנקי וקיבר שלא ביאר זה הרמב"ם בהדיא אבל ג"כ זה נכלל בדבריו שכתב ואם היה מקפיד וכו' דסתם נקי וקיבר מקפידין עליהן שלא תתערב העיסה משניהן:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי חלה · פרק 4 · הלכה 1 · Segment 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dad0a43eb7d279a42ebedcbeecfd004cf4503dca4130a4715da7cee3d579b3b3