אלו נותנין לכל כהן וכו'. כדפרישית וזהו דעת הרמב"ם דאף לכהן ע"ה הן ניתנין וכדפרישית בשמן שרפה וכ"כ בפ"ו מהל' תרומות הל' ב' שנותן תרומה טמאה לכל כהן שירצה ודעת הראב"ד בהשגה שם לפרש כפי' הר"ש ועיי' במה שהניח הכ"מ שם בצ"ע דהא איכא למיחש שמא יאכלנה וכו' ולא דמי כלל למה שקדם דתרומה טהורה אינה ניתנת לכהן ע"ה לפי שאינו יודע ליזהר בטהרה ושמא תיטמא וע"ה זה כסבור שאינה טמאה לפי שהוא אינו מחזיק עצמו בחזקת טומאה ויאכלנה אבל בתרומה שכבר נטמאה ונותן לו הבעה"ב בחזקת טמאה ולהשתמש בה להסקה ודאי לא יאכלנה שלא מצינו שיהא ע"ה חשוד לאכול תרומה שהיא ודאי טמאה אלא שהוא מחזיק עצמו בטהור:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי חלה · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הבכורות והבכורים וכו'. היינו בבכור תמים שהוא ככל קדשי המקדש כדלקמן וניתן לאנשי המשמר אבל בכור בכל מום נותנו לכל כהן שירצה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: dad0a43eb7d279a42ebedcbeecfd004cf4503dca4130a4715da7cee3d579b3b3