מראה הפנים על תלמוד ירושלמי חלה · פרק 2 · הלכה 3 · Segment 9

רבי אליעזר אומר ניטלת מן הטהור על הטמא. ממה דפרישית בפנים מבואר הוא בפשיטות במה דפסק הרמב"ם בחבורו בפ"ז מהל' בכורים בהל' י"ב כר"א וחזר בו ממ"ש בפירושו הלכה כחכמים וטעמיה דחכמי' דהכא ס"ל כמשנה קמייתא דפ' בתרא דע"ז דאסור לגרום טומאה לחולין שבא"י ואנן נקטינן התם כמשנה אחרונה דמותר לגרום טומאה לחולין שבא"י וכן בחולין עבולין לחלה לאו כחלה דמיא וא"כ מבואר פוסקיה בפשיטות וגם בהאי דגרסי' בפ"ה דסוטה והתני כביצה וכו' הכל מבואר הוא ממה שבארתי בפנים ויש לרש"י ז"ל דרך אחרת שם בענין פירושא דמתני' ואנו אין לנו אלא כפי' הנראה מדברי הרמב"ם ודבריו הם שם בעיסה שניה לטומאה ומזה נתבאר הכל כענין דפרישית בפנים דהא דנקט במתני' פחות מכביצה משום דבמתני' איירי בעיסה ראשונה לטומאה כדקאמר בגמרא וכמו שבארתי הכל ואין מן הצורך לכפול בדברים ובמה שהשיג הראב"ד כאן וכתב ובירושלמי לא הסכימו בסוף כר"א לעשות מעשה כמותו. לזה אומר א"י כמו שהודעתי בהרבה מקומות שלא רצה הראב"ד להטריח א"ע ולחפש אחר זכותו של הרמב"ם וטעמו לשבח כבר כתבתי בהקדמתי לסדר נזיקין וכאן נמי כל הסוגיא מדתני ר' אלעאי וכו' עד סוף הפרק לא שייך כלל וכלל להכא אלא דבפ"ב דתרומות שייכא כדגריס שם לכל הסוגיא והתם הוא דאמרו דר' אמי לא קיבל להא דר' יצחק בר נחמן ואפי' כן לא אורי כר"א משום דהתם בתרומה גופה באמת אין הלכה כר"א אבל הכא בחולין הטבולין לחלה ודאי הלכה כר"א לפי סוגית הש"ס דילן כמו שנתבאר וגם לפי סוגית הש"ס דהכא דלא הובאה להסוגיא אלא איידי דאיירי בהאי ענינא וזה פשוט הוא:

סליק פירקא בס"ד