מראה הפנים על תלמוד ירושלמי חלה · פרק 4 · הלכה 5 · Segment 6

והתני דרך ביכורים משקה להביאן וכו'. מה שכתב התוספות יום טוב כאן והרמב"ם מפרש וכו' וכבר תמה עליו הכ"מ בפ"ג מהל' בכורים כבר כתבתי בתרומות שם ד"ה והתני וכו' דטעמיה דהרמב"ם דלא סמיך אהאי ברייתא והובאה בפ' העור והרוטב דף ק"כ משום דלמאי דמפרש לה הכא משמע דאפי' בשאר משקין אם לקטן משעה ראשונה לכך מביא וזהו נגד גי' דהתם דגריס הביא ענבים ודרכן מנין וכו' אלמא דרבויא דתביא לענבים ודרכן הוא דאתא וכן קשיא נמי על הגי' דהתם שהרי בזיתים וענבים אפי' לכתחלה מביאין כדתנן בתרומות וא"כ הברייתא דהתם נגד סתמא דמתני' והשתא מאי דמחלק הכא בין לקטן מתחילה לכך או לא היינו דוקא להתנא דהך ברייתא ויחידאה היא ולפיכך פסק כסתמא דמתני' דתרומות ומעתה תבין דלפי דברי הר"ב שנמשך אחר דברי הר"ש וכדמציין התוי"ט והיה קשה לו מ"ט לא הזכיר הרמב"ם חילוק שמחלק הש"ס כאן זהו גרם להם שהיו סוברין דהש"ס מקשה מתני' דהכא אמתני' דתרומות ומתרץ לחלק כן אבל באמת האי מילתא לאו הכי הוא דהויא שהרי בתרומות פריך הוא הכי ולא הביא הש"ס כלל להאי מתני' דהכא אלא דהקושיא התם מהמתני' על הך ברייתא דתביא ריבויא הוא והכל בשאר משקין מיתפרשא לפי גי' דהכא וא"כ ממילא אין לנו אלא כסתמא דמתני' דתרומות משום דמתני' דהכא לא אתייא אלא כהאי תנא דברייתא דהעור והרוטב לפי גי' דהתם וא"כ יחידאה היא ול"ק כלל מהאי מתני' דתרומות והאי סתמא דמתני' דתרומות עיקרית היא ומטעמא דאמרן: