שמטיה לקועיה. דמוסר מותר דמו וביותר חרה לו לרב כהנא שהתריס וזלזל בכבוד רב דא"ל לא תחוי לא תחוי והוא אמר מחוינא ומחוינא ולזה תכף רב כהנא שמטיה לקועיה על זלזול רב. וא"ל רב מקרא דכתוא מכמר לומר דמשו"ה שפיר עבדת דקטלתיה כלומר דעל שזלזל בכבודו לא אכפת ליה:
קריאה במקור
מראית העין על בבא קמא · דף 117a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Marit HaAyin, Jerusalem 1960
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- http://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001139211/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: cf90a1308d3604633209d5d9758ffbdc4e954c28f30368910f403d5d71c9c91b