דרש רבא מאי דכתיב ויהיו מוכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם וכו' אפילו בשעה שעושים צדקה הכשילם בבני אדם שאינם מהוגנים. אפשר דמי שאין לו שלום עם חבירו מגביר הסט"א שהיא אות ק' משקר שמספרה כ"ף ונותן כ"ף בשלום ונעשה מכשול ודבק עם היצה"ר שנקרא מכשול. וז"ש ויהיו מוכשלים ר"ל שיהיו עם היצה"ר שנקרא מכשול והם קראו בשמותם מוכשלים על שמו ולא יזכו לעשות צדקה כהוגן אלא עם בני אדם שאינם מהוגנים ואינה צדקה:
ובפשטיה דקרא אפשר לומר במ"ש רז"ל אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה מכלל דמדת הדין פוגעת בנפשות תחילה וז"ש בעת אפך עשה בהם דייקא בנפשות תחלה. וכן ראיתי לרבינו אפרים ז"ל בפירושו כ"י שכתב כן בפירוש:
ובפשטיה דקרא אפשר לומר במ"ש רז"ל אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה מכלל דמדת הדין פוגעת בנפשות תחילה וז"ש בעת אפך עשה בהם דייקא בנפשות תחלה. וכן ראיתי לרבינו אפרים ז"ל בפירושו כ"י שכתב כן בפירוש: