כמו בתן מנה לאבא ולאביך. דמ"ש מתן מנה לפלוני ואקדש אני לך. והא דקתני תן מנה לאבא ולאביך דאינה מקודשת היינו בלא אמרה ואקדש אני לך. וברמזים יש טעות ועיין בתוס' ד"ה תנם לאבא:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על קידושין · סעיף 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דלא מטיא הנאה לשום אינש. ובירושלמי פרק האיש מקדש הל"א אם אמרה תן לחרש ואקדש אני לך אינה מקודשת משום דלאו בר דעת הוא ולא נעלם מרבינו הך ירושלמי ולשום אינש י"ל איש בר דעת והעיקר ספיקתא אי נימא דהתלמודא דידן פליג אירושלמי מדקתני תנם על הסלע ולא קאמרה ואקדש אני לך. או נימא איידי דכייל להו בהדי הך דתנהו לאבא ולאביך ותנהו לפלוני:
דכייל להו בהדי הך דתנה לאבא ולאביך. אבל לא קאמר דכייל להו בהדי תנהו לעני דהוי רישא איידי סיפא: ה"ג
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1a6c0819f5b83c61161a5a18078da4ef16bfd58f9e18b0f1593b71256ef77b98