אע"פ שאמר אין לו בידי מקודשת. היינו ספק מקודשת אע"ג דקאמר מקודשת סתם וכן מצינו דקתני מקודשת במתני' דף נ' ע"א ודחי אביי דלמא לחומרא קאמר וכמו כן הא דלעיל ע"מ שאני צדיק מקודשת שמא הרהר בתשובה. פסק רבינו בפרק שני סימן י"ד הא דקתני מקודשת מפסקק קאמר. והיינו טעמא דכיון דהאי גברא לקידושי איתתא קאתי רגלים לדבר לחוש דאי לא לא הוי מתני עליה:
קריאה במקור
קרבן נתנאל על קידושין · סעיף 97
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
דלית להו כל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי. ולפי הנחה זו אין הלכה כחכמים דהא כבר אסיק רבינו דקי"ל כרב הונא דאמר כל האומר ע"מ באומר מעכשיו דמי:
ומיהו קשיא אמאי לא חיישינן שמא נתחרט וקשיא זו בן לר"מ ובין לרבנן:
הלכך צריך לפרש אם נתקיים התנאי כלומר אם ידוע בעדים. ומעתה איכא למימר דרבנן נמי ס"ל כרב הונא דכל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי ולא פליגי אדר"מ אלא דר"מ ס"ל דהוא נאמן בלא עדים כיון שהאשה אינה יכולה להכחישתו וחכמים סברי על קיום התנאי צריך ראי' בעדים:
ויש לו. ולענין קידושי ספק חיישינן שמא יש לו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1a6c0819f5b83c61161a5a18078da4ef16bfd58f9e18b0f1593b71256ef77b98