מצוה דגופיה עדיף. מדלא מפליג בין היכא דליכא אלא חמש סלעים ובין היכא דאיכא חמש משועבדים וחמש בני חורין כדמפליג רבי ירמי' ש"מ דס"ל לרבינו מלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא. ובברייתא לפדות את בנו ולעלות לרגל. עם היות שאין זה בזמנינו מ"מ ה"ל לאתויי שיש לו לפדות ויש לפניו מצוה אחרת הי מנייהו קודם. וצ"ל דסמך עצמו שאחר זה פודה את בנו אם אותה מצוה תדירה. וכבר כתובה היא על הספר במסכת ברכות היו לפניו תפלת מנחה ומוספין מנחה קודמת דתדיר. בפ' תפלת השחר סימן ח':
קריאה במקור
קרבן נתנאל על קידושין · סעיף 40
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כי אחרי סידור רב אשי ורבינא לא מצינו שנתחדשה ברכה. ובפ"ק דכתובות סימן ט"ו גבי ברכת בתולים שתקנת הגאונים היא לא כהה בהם כי העיקר כאן אאידך קושיא סמיך גם בריש ברכות סימן א' לא השיג ארב עמרם לברך על ק"ש שעל המטה כי אם מכח קושיות אחרות:
שנתחדשה ברכה. ובפרק בתרא דבכורות הוסיף רבינו להקשות ועוד למה מברך. הכהן אין עושה שום מצוה אלא מקבל מתנות כהונה:
ומותר להטיל מום. כלומר אף בכור בהמה מותר להטיל מום קודם שיצא רובו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1a6c0819f5b83c61161a5a18078da4ef16bfd58f9e18b0f1593b71256ef77b98