האיש הזה בידו ב' גטין ובידו א' כשר וא' פסול אבד את וכו'. דברי הפני משה תמוהים דא"כ מה בין לאלתר לזמן מרובה ועוד למה לא נאמין לשליח שלא היה אצלו גט פסול. ע"כ נלפע"ד פירושו דשמה במקום שנכתב הגט שם השליכו גט שנפסל ואין פסולו ניכר כמ"ש פ"מ ג"כ ושוב כ' כשר שמסרו לשליח ואבדו בכאן וחיישינן שמא גט הפסול שנשלך ע"י סיבות נתגלגל לכאן כגון שלקחו א' לצור ע"פ צלוחיתו ואותו בא ג"כ לכאן ואבד הפסול שלו ג"כ כאן ועיין ב"ב קע"ב ע"ב בסופו פי' רשב"ם בשם ר"ח נפילה דיחיד לא חיישינן דהו"ל לצווח על אבידתו וזה מרויחין הכא דלמה יצווח על גט פסול לצור על פי צלוחיתו זה נראה לי לפי עניות דעתי פירוש הירושלמי:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על תלמוד ירושלמי יבמות · פרק 16 · הלכה 6 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4c324fe5a035f4445d32dc0a1808dfaa31df47647b93681629e8e23a4678ddbb