רשימות שיעורים על בבא קמא · דף 58b

גמ'. ששמין ע"ג שדה אחר. עיין בפרש"י ובתוס' (ד"ה שמין כו'). בסוגיין מצויים שני דינים:

א) דין בחלות הנזק. גזיה"כ היא שהנזק אינו מוגבל לגופן של הפירות אלא שחל בשדה. והגמרא לעיל (דף מז.) קובעת שדין זה שייך גם בנזקים אחרים, וז"ל ואמר רבא אין שמין לפרה בפני עצמה ולולד בפני עצמו אלא שמין לולד על גב פרה שאם אי אתה אומר כן נמצא אתה מכחיש את המזיק. וכן אתה מוצא בקוטע יד עבדו של חבירו וכן אתה מוצא במזיק שדה של חבירו כו' משום דא"ל פרה מעברתא אזיקתך פרה מעברתא שיימנא לך עכ"ל. יוצא שהוא דין בכל הנזקים שהנזק חל בחפצא הגדול ולא בחפצא הקטן, וכפי שמצינו בנזקי הפרה עבד ושדה דאנו שמין את הנזקים של הוולד יד וערוגה בדבר הגדול ולא בדבר הקטן.⁶³⁾וכן מבואר משיטת רש"י גבי מכליא קרנא (ג.) עיי"ש ובשיעורים.

ב) דין בשומת הנזק. אנו משערים את הנזק לפי המחיר של החפץ כשנמכר בכמויות גדולות (המחיר "הסיטוני") ולא לפי המחיר כשנמכר בעצמו (המחיר "הקמעוני"). וכן קבעה הגמרא בב"מ (דף צט:) ז"ל האי מאן דגזל חביצא דתמרי מחבירו ואית בה חמשים תמרי, אגב הדדי מזדבנן בנ' נכי חדא, חדא חדא מזדבנן בנ', להדיוט משלם חמשים נכי חדא כו' מתקיף לה רב ביבי בר אביי להדיוט אמאי משלם חמשים נכי חדא נימא ליה אנא חדא חדא הוה מזבנינא להו. אמר רב הונא בריה דרב יהושע שמין בית סאה באותה שדה עכ"ל. דין זה שייך גם בנזקים אחרים ולא רק בשדה. כשמצויות שתי אפשרויות של שומת החפצא הניזק בי"ד שמין את הנזק לפי מחיר החפץ הנמכר בכמויות גדולות ולא לפי המחיר של החפץ הנמכר לבדו.