גמ'. אמר רבא אי לאו כו'. ונראה דר' יוחנן החולק על רבא סובר שאין לדמות ממון גבוה לגזילה, כי אע"פ שמע"ש הוא ממון גבוה מ"מ לענין פדיון הוי ברשות בעליו. חלות קדושת מע"ש קובעת דלענין קיומי המצוות של מע"ש, דהיינו המצוות של הבאת מע"ש פדיון ואכילה בירושלים חל דין בעלים. ואילו דין ממון גבוה שבמע"ש חל להפקיע בעלות לענין דברים אחרים שאינם ממצוות המעשר כגון בנוגע להקנאה155)עיין לעיל בהערה 24 ובשיעורים לעיל (דף סח:) תוס' ד"ה הוא אות ב'.. מאידך גזילה מוציאה את הפירות הגזולים מרשות הבעלים לכל מילי בין להקנאה ובין לקיומי מע"ש. וכמו שאינו יכול להקנות דבר גזול שאינו ברשות כמו"כ אינו יכול לפדות מע"ש גזול שאינו ברשותו.
קריאה במקור
רשימות שיעורים על בבא קמא · דף 69b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Reshimot Shiurim, Bava Kamma, New York, 1998
- רישיון המהדורה
- CC-BY-NC
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH005051416/NLI
- הערות המהדורה
- שימוש במהדורה זו בהתאם לתנאי הייחוס והשימוש הלא־מסחרי. יש לבדוק מחדש לפני שימוש מסחרי.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: bb22aaa85b56672d430c0f79939fdf25904701b59f597e38be2adf8ecf1ddb60