בן יהוידע על תענית · דף 11b

לְעוֹלָם (יִרְאֶה) [יָמֹד] אָדָם עַצְמוֹ כְּאִלּוּ קָדוֹשׁ שָׁרוּי בְּתוֹךְ מֵעָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע יא, ט) "בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ". נראה לי בס"ד לכן אותיות 'בֶּטֶן' במלואם יש בתוך בי"ת מספר 'קָדוֹשׁ' [410] ובתוך טי"ת מספר 'קָדוֹשׁ' ובתוך נו"ן מספר 'נָאֶה' [56] ולזה אמר 'בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ' בקרב שהוא הבטן שלך יש מספר קדוש כפול שנאה להיות לך קדוש כפול לגוף ולנפש.

הַאי בַּר בֵּי רַב דְּיָתִיב בְּתַעֲנִיתָא, כַּלְבָּא לֵיכוּל שֵׁירוּתֵיהּ. נראה לי בס"ד הטעם דנקיט 'כַּלְבָּא' דהעוסק בתורה נקרא בן להקב"ה דכתיב (תהלים ב, ז) 'אֲסַפְּרָה אֶל חֹק הֳ' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה', ולכן זה שמתענה שבזה מבטל עסק התורה שבעבורו נקרא בן, לכן 'לֵיכוּל כַּלְבָּא שֵׁירוּתֵיהּ' כי כלב [52] הוא מספר בן [52].
או יובן אמרו רבותינו ז"ל (שבת קנה:) צדקה עשה הקב"ה שמשהה אכילתו במעיו, ולכן זה שהוא מתענה שלא כדת דעל ידי התענית יבא לידי עיצור ששוהה אכילתו במעיו, יבא כלבא ששוהה אכילתו במעיו וליכול שירותיה.
ועוד נראה לי בס"ד דידוע עסק התורה עושה תיקון ביצירה והתענית עושה תיקון בעשיה דוקא וכנזכר בדברי רבינו האר"י ז"ל וידוע דקליפת הכלבים היא בעשיה וכמו שאמר רבינו האר"י ז"ל בביאור פרקי שירה, כְּלָבִים אוֹמְרִים 'בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי הֳ' עֹשֵׂנוּ' (תהלים צה, ו), שאין אומרים 'בוראינו' או 'יוצרינו' אלא 'עושינו', ולכן זה שהשליך עסק התורה שעושה תיקון ביצירה ובחר בתענית שהוא מתקן בעשיה דוקא יבא כַּלְבָּא שקליפתו בעולם העשיה וְלֵיכוּל שֵׁירוּתֵיהּ.

בַּמֶּה שִׁמֵּשׁ מֹשֶׁה כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים? לָא הֲוָה בְּיָדֵיהּ, אָזַל וְשָׁאִיל בֵּי מִדְרָשָׁא, אָמְרוּ לֵיהּ: בְּחָלוּק לָבָן. נראה לי בס"ד הטעם כי משה רבינו ע"ה היה בחינת הבל שהיה בסוד אור מקיף כמו שכתב רבינו האר"י ז"ל בשער הפסוקים פרשת בלק, ולכן לבש חלוק לבן בתכלית הליבון שרומז לאור מקיף בסוד לבונה זכה שהוא סוד אור מקיף וכן הוא סוד טלית לבנה שהוא סוד אור מקיף כנזכר בדרוש הציצית בספר הכונות.
והוסיף רב כהנא לבאר שלא היה לו אִימְרָא, ופירש רש"י שהיה מחוט אחד כל החלוק ולא היה בו חתיכות תפורות, וזה ירמוז לאור מקיף שאינו מתחלק ליו"ד ספירות כאור פנימי, וכמו שאמר רבינו ז"ל בשער הכונות בסוד י"א סמני הקטורת.