הא דנקיט ליה בידיה. להר"ן מחית אארעא לאו דוקא אלא כל דלא נקיט בידיה ארעא קרי ליה. ולרש"י משמע בהיפך כל דלא נחית אקרקע ממש בבזיון ה"ל כנקיט ליה בידיה. ומלשון רמב"ם משמע לי דאפילו נקיט לי' בידי' מאז הוה כמונח לפניו ולא מיקרי נקיט בידיה אלא כשאוחזו עכשיו לשבע או לנדור בו עיין פ"א הלכה כ"ח נטלה בידו וכו' וכן פי"ב משבועות הלכה ד' ע"ש. ע"ש מה שהשיג הראב"ד על שרמב"ם מחלק בין ס"ת לשארי כתבי קודש. היינו כיון דרמב"ם מפרש אזכרות שבש"ס לאו היינו שמות הקודש אלא הקרבנות או השבועות והנדרים הכתובים בתורה וכאלו אומר הריני נשבע בשבועה שבתורה כדאיתא ס"פ שבועת העדות או הריני נודר בקרבנות ונדרים שכתובים בתורה וכמ"ש רשב"א בשמעתין בשם הירושלמי א"כ ממילא לא שייך זה אלא בס"ת ולא בשארי ספרי קודש:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על נדרים · דף 14b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chidushei Chatam Sofer, 1864-1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036613/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e5d7feef2f6c60fb98f076005f2f0562714d63a170fb001cc15f6a62188a5c3f