או אשר ישחט מחוץ למחנה וכו'. הטו"ז ביו"ד סימן שנ"ג מקשה היכי מיחייב אשחוטי חוץ הא הוה התראת ספק כיון דאיתא בשאלה יעויין שם. ונ"ל ע"פ סברת הר"ש הובא בר"ן נדרים דף ח' ע"ב שיכול ב"ד להתיר אפילו בלי ידיעתו בזה יכונו דברי ט"ז בי"ד סי' שכ"ג דבשחוטי חוץ אנן סהדי דניחא לבעליו להתיר נדרם שלא יתחייב חבירו על ידו וא"כ אפילו אין בעלים לפנינו לא משכחת שחוטי חוץ. ומ"ש בתשו' חו"י משכחת ליה בשמתו הבעלים י"ל בשלהי דבעי' מרבנן מקרא חטאת ליחייב בחוץ וחטאת שמתו בעליה אינה ראויה בפנים ולא מיחייב עליו בחוץ ואפי' חטאת העוף לרש"י בנזיר כ"א ע"ב סוף ד"ה היינו טעמא וכו'. מ"מ מודה רש"י דאינה ראויה בפנים אלא שאינה מתה כמבואר בגיטין כ"ח ע"ב וק"ל:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על נדרים · דף 8b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chidushei Chatam Sofer, 1864-1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036613/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e5d7feef2f6c60fb98f076005f2f0562714d63a170fb001cc15f6a62188a5c3f