חידושי חתם סופר על נדרים · דף 28b

פדאן חוזרות וקודשות וכו'. לבר פדא רישא דמתני' יש להם פדיון קודם קציצה וסיפא אין להם פדיון קודם קציצה. ומלאחר קציצה לא מיירי מתני' כלל. וסיפא חמירא מרישא שאין להם פדיון דחוזרות וקודשות. אך לעולא לפי שיטתו של מהר"מ קרטביה דמייתי הר"ן רישא לחומרא דיש להם פדיון. פי' צריכים פדיון אחר קציצה. וסיפא לקולא שאין להם פדיון דלא צריכא פדיון אחר קציצה. והנה לקמן בברייתא שור זה עולה כל שלשים יום וכו' וסיפא מעכשיו שלמים וכו' למאי דמוקי ליה בקדושת דמים להר"מ מקרטביה לא שוו בדיניהן דברישא מדהאריך ואמר כל שלשים עולה ולא אמר בקיצור מעכשיו עולה ולאחר שלשים יום שלמים. ש"מ דאי פדאן חוזר וקדיש כל שלשים יום. אבל בסיפא מעכשיו שלמים וכו' פדאן פ"א ויוצא לחולין עד אחר שלשים יום ושוב נעשה עולה וא"כ צ"ע דפריך תרי בבי למה לי לבר פדא הא תרי דינים נינהו. ואע"ג די"ל דא"כ ה"ל למיתני קילתא גבי עולה שפדאו פ"א ודיו. וחמירתא בשלמים דקילי ואפ"ה פודאן וחוזר ופודאן. מ"מ קשה כיון דמגיה הברייתא אי לא אמר מעכשיו וכו' שהוא הגהת רבה ודוחק גדול יותר היה נוח להגיה ולהפוך רישא בשלמים וסיפא בעולה רישא כל שלשים יום שלמים ואח"כ עולה הוה כל שלשים יום שלמים וקמ"ל דפודאן וחוזר ופודאן דכל שלשים יום צריך להיות שלמים. וסיפא באומר מעכשיו עולה ולאחר שלשים יום שלמים פודהו פעם אחד ויוצא לחולין ושוב נעשה שלמים אחר שלשים יום מאליו. ומדלא משני הכי משמע דלא כמהר"מ מקרטבי בלא שום הוכחה נמי פודאן וחוזר ופודאן ואפילו במעכשיו שלמים ולאחר שלשים יום עולה נמי אינו יוצא מידי שלמים ע"י פדיון כל שלשים יום:

עולא אומר וכו' ובתוך משך זמן הקציצה תליא בפלוגתא דעלמא אי עד ועד בכלל או לא לכל מר לבר פדא ולעולא כדאית ליה ועיין לקמן ס"א ע"א ר"ן ד"ה עד הפסח וכו' ע"ש: