חידושי חתם סופר על נדרים · דף 32a

מפני שנתעסק במלון תחלה. פי' רש"י לא היה באותה שעה אלא בן שמנה ימים. והרא"מ פ' שמות תמה על זה. והנה צריך להבין לפמ"ש רמב"ן ריש פ' יתרו דהר חורב היה סמוך למדין שהרי מרע"ה היה רועה שם צאן יתרו והנה אחר מעשה דמלון כתיב גבי אהרן ויפגשהו בהר האלהים ש"מ דהמלון היה בין מדין להר חורב וא"כ היה המלון קרוב למדין. ואם לא היה מהמלון למצרים רק דרך מועט כמ"ש הר"ן א"כ הכל היה דרך מועט. ע"כ אני אומר דפי' רש"י בכאן הוא מהסוברים דליכא סכנה אלא ביום המילה וביום השלישי ולא ביום השני. וממדין למצרים פחות ממהלך ב' ימים ויותר מיום אחד וצריך להתעסק במלון אחד בנתים וביום נסיעתו ממדין היה יום ח' ואמר אם אמול ע"כ א"א לצאת היום מפני סכנת יומא קמא. ולמחר ביום ב' דליכא סכנתא לא יכול לילך דלא יגיע למצרים באותו היום ויהיה גם מקצת יום ג' על הדרך ואיכא סכנת יום ג' למילה. ע"כ לא מל ונסע לדרכו. אך לעתותי ערב ההוא שהיה עדיין יום שמיני היה יכול למולו ולמחרת כאור הבקר כבר יהיה יום שני דהני יומי לא מחשבינן מעל"ע כידוע והיה יכול ליסע בלי סכנה ביום ב' ולהגיע באותו היום למצרים והוא נתרשל בזה ע"כ לא נתלה לו:

ואיתא תו התם דרש רב יהודה בר זבינא בשעה שנתרשל משה מן המילה באו אף וחמה לבלעו וכו' גונדא דחמה הוה בפ"ק דע"ז הארכתי בזה וכתבתי דעיקר מדה"ד דהאי מלאך הם אותיות חם. ושם י"ה משולב בו לצנן חמימותו כמשאחז"ל (סוטה דף יג ע"א וברש"י שם) גבי איש אשה אש אש ושם י"ה ביניהם לצנן האש וה"נ כן. והנה כשהוא משולב חימה אזי הוא בראשי תיבות חסד י"י מלאה הארץ. וכשח"ו אותיות ח"מ מקורבים ואותיות י"ה מרוחקים כזה יחמ"ה ראשי תבות יתמו חטאים מן הארץ ואז שולטים על החוטא ח"ו ורצה לבלוע את מרע"ה דבעידן ריתחא וחימה מענשינן אביטול עשה (כדאיתא במנחות דף מא ע"א) ואמנם כשזוכים למחקו לגמרי אזי שם יה מפסיק בין אותיות ח"מ ומבטלו לגמרי כזה חיה"מ ר"ת חדות י"ה היא מעזכם. ושארי אגדתא עד סוף הפרק הארכתי במקומות אחרים קחם משם: