הרי עלי כבכור. עמ"ש לח"מ פ"א מנדרים הלכה ט"ו שדבריו מתוקים מדבש בישוב הרמב"ם אך מה שנדחק דרמב"ם מספקא ליה ומספיקא לחומרא לא היה צריך לזה. אלא בודאי פשיטא לי דמעיקרא מיתפס כדפשיט רבא ורבינא. אך הכא בבכור דבשעת איסורו קאי היינו אחר שכבר הקדישו בעליו ואז אזלינן בתר איסורו לעולם דע"כ לא איבעי' לן אלא באחר זריקת שלמים דהוה שעת היתר אבל אי קאי בשעת האיסור בודאי אזלינן להחמיר בין מעיקרא בין השתא וכמ"ש לעיל בשם תוס' נזיר כ"ב ע"א ד"ה מר זוטרא בסוף הדבור ע"ש וק"ל:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על נדרים · דף 12b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Chidushei Chatam Sofer, 1864-1908
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002036613/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e5d7feef2f6c60fb98f076005f2f0562714d63a170fb001cc15f6a62188a5c3f