רב נחמן בר יעקב סבר מימר חייב להעמיד לחבירו כו'. עי' בפני יהושע בק"א למס' כתובות (סי' קל"ה) שהביא ראיה מהירושלמי הזה דכל מה שאומר אדם בלשון חייב מהני אפי' בדבר שלא בא לעולם ואינו ברשותו ע"ש. אולם לפי פי' הפני משה לא מוכח מידי כאשר יראה המעיין:
קריאה במקור
עמודי ירושלים על תלמוד ירושלמי בבא מציעא · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1969-1970
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001824568/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 041c80b8c3976bf99e84e95ad39a11eb26463614ee5c09821c9d9f4c8bd59656